עקרון הגבלת השלטון

השלטון מחזיק באמצעים רבים שמעניקים לו עוצמה רבה. אמצעים אלו כוללים שליטה על מקורות המידע, שליטה על תקציב המדינה ותהליכים כלכליים שונים, שליטה על בני אדם רבים העובדים בשירות המדינה ושליטה על מנגנוני האכיפה. קיימת סכנה שהשלטון ינצל לרעה את כוחו ויפגע בזכויות האדם והאזרח, ולכן המדינה הדמוקרטית קבעה אמצעים שונים להגבלת השלטון:

1. בחירות דמוקרטיות (מפורט בעקרון שלטון העם)
2. הפרדת רשויות: (לצורך תשאול בבחינת הבגרות הפרדת רשויות תיחשב גם לעקרון דמוקרטי - עקרון הפרדת הרשויות, וגם לאמצעי להגבלת השלטון) מדינות דמוקרטיות מפצלות את הכוח השלטוני לשלוש רשויות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת. בעבר הכוח השלטוני לא היה מחולק, וכך השלטון יכול היה להיות עריץ בקלות רבה יותר. במטרה להגביל את השלטון ולמנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד ובמטרה גם להגן על זכויות האדם והאזרח, הוחלט על פיצול הכוח השלטוני לפי תחומי אחריות ועיסוק. לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה, אבל סמכויות אלו אינן מוחלטות כי יש עירוב סמכויות בין הרשויות ומתקיימים ביניהן יחסי איזון, ריסון ובקרה, כלומר מערכת של ״איזונים ובלמים״.
3. חוקה: חוקה היא מערכת של נורמות וערכי-יסוד של מדינה שבדרך כלל מנוסחים עם הקמתה של מדינה. ערכי היסוד הם בעצם החזון של המדינה והמאפיינים הייחודיים שלה. החוקה קובעת גם את מבנה רשויות השלטון, הסמכויות שלהן והיחסים ביניהן. כמו כן, החוקה קובעת את העקרונות שנועדו לשמור על זכויות האדם והאזרח וזכויות המיעוטים במדינה. החוקה בעלת עליונות משפטית ביחס לחקיקה רגילה.

4. מנגנוני פיקוח וביקורת: במדינות דמוקרטיות ישנם גופים, ארגונים ואנשים שונים שמעבירים ביקורת על השלטון ומנסים לפקח עליו. מנגנונים אלו נחלקים לשני סוגים:

   1. מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים - מוסדות, גופים וארגונים שמעבירים ביקורת ופיקוח על השלטון כדי להגביל אותו ולבדוק את חוקיות פעולותיו. גופים אלו הוסמכו בחוק לתפקיד זה והם עושים זאת באמצעות חקיקה, פרסום דוחות ומסמכים רשמיים אחרים. להלן פירוט המנגנונים הפורמליים:
   2. מבקר המדינה - תפקידו של מוסד מבקר המדינה הוא לבחון את פעילות המערכת הממשלתית והציבורית בתחום של מנהל תקין וכספים. מוסד מבקר המדינה בודק אם המערכות הללו פועלות בהתאם לחוק ועל פי כללים של יעילות, חיסכון וטוהר המידות. מבקר המדינה מוציא בכל שנה את דו״ח מבקר המדינה שמוגש ליושב ראש הכנסת, ובו פירוט של ממצאי הבדיקה של משרדו. הגופים הממשלתיים והציבוריים שנבדקו בדו״ח לוקחים לתשומת ליבם את מסקנות הדו״ח, ופועלים בדרך כלל לתיקון ושיפור הביקורת שהועלתה כלפיהם.
   3. נציב תלונות הציבור - ברוב המדינות הדמוקרטיות קיים מוסד של נציב תלונות הציבור. מוסד זה מטפל בפניות של אזרחים הסבורים כי רשויות השלטון או האנשים המכהנים בהן פגעו באזרח, חרגו מסמכותם או התנהגו בחוסר צדק בולט. נציב תלונות הציבור תמיד יפעל רק על פי יוזמת האזרחים ותמיד לאחר מעשה.

   4. הפרלמנט - הפרלמנט הוא בית הנבחרים, ובו יושבים נציגי העם שנבחרו בבחירות דמוקרטיות. הפרלמנט משמש כמנגנון פורמלי ומגביל את השלטון בדרכים הבאות:

      1. חקיקה: הפרלמנט מחוקק חוקים שחלים גם על השלטון, והשלטון כפוף לאותם חוקים.
      2. האופוזיציה: סיעות הפרלמנט שלא שותפות בממשלה צריכות לייצג את האזרחים שבחרו בהן ולהיות חלופה לשלטון. חברי האופוזיציה לוקחים חלק בתהליך החקיקה ובוועדת הכנסת, ובכך הם מפקחים ומבקרים את השלטון.
      3. הצבעת אי-אמון: במשטרים פרלמנטריים, הממשלה זקוקה לאמון הפרלמנט כדי להמשיך לפעול. באמצעות הצבעת אי-אמון הפרלמנט יכול להביא לסיום כהונת הממשלה. בישראל, הצבעת אי-אמון מתקבלת רק כאשר רוב של 61 חברי כנסת מצביעים בעד הפלת הממשלה.
   5. מערכת בתי המשפט - בתי המשפט אחראיים לשפוט גם את השלטון במצבים שהוא עובר על החוק, או לא מתנהל בצרוה תקינה. במדינת ישראל ישנה מערכת מסודרת דרכה אזרחים יכולים לעתור כנגד רשויות השלטון, וזאת באמצעות בג״צ - בית דין גבוה לצדק. תפקידו של בג״צ הוא לשמור על זכויות האדם והאזרח וזכויות המיעוטים במדינה, ולתת סעד (עזרה) לאזרחים שמרגישים שרשויות השלטון קיבלו החלטות שפוגעות בהם.
   6. מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי-פורמליים - זוהי ביקורת שמקיימים גופים, ארגונים או פרטים כנגד רשויות השלטון או רשויות ציבוריות, במטרה להגביל את השלטון ולפקח על פעולותיו. ביקורת זו נעשית מתוך התארגות פרטית, מיוזמה של אזרחים או קבוצות, ללא הסמכה חוקית. הביקורת מועברת באמצעות הפגנות, שביתות, יצירות אומנות ועוד.
   7. תקשורת - אמצעי התקשורת השונים משמשים כערוץ להעברת ביקורת ומתן פרשנויות של אנשים שונים כלפי תהליכים והחלטות. ניתן לעשות זאת באמצעות ״מכתבים למערכת״, ראיון טלוויזיוני, ראיון עיתונאי וכו׳.
   8. דעת הקהל - האזרחים מגבשים את עמדותיהם באמצעות חשיפה לגורמים שונים וביניהם גם התקשורת. דעת הקהל תבוא לידי ביטוי בהפגנות, שביתות.
   9. אומנות - אומנות על סוגיה השונים היא דרך להעביר ביקורת ולהגביל את השלטון. אנשים רבים כותבים מחזות, כותבים שירים, מציירים קריקטורות, מפסלים וכו׳, כדי להעביר את המסרים שיש להם כנגד החברה, השלטון או גופים ציבוריים אחרים.